למידה מבוססת פרויקטים

למידה מבוססת פרויקטים היא גישת הוראה-למידה דינמית, שבה התלמידים עובדים על אתגרים ועל בעיות מ"העולם האמיתי". זו למידה שבמהלכה התלמידים חוקרים ומתנסים בסביבה שבה יצטרכו לתפקד בעתיד. הפעילות מעשית ומונחית על ידי התלמידים עצמם.

למידה פעילה מבוססת פרויקטים נעשית במסגרת תוכנית הלימוד של תחומי הדעת השונים. התלמידים בוחרים תת נושא שמעניין אותם, ומתמודדים עם בעיה או עם אתגר העולה מתוך תחום הדעת הנלמד. הם חוקרים את הנושא ולומדים אותו לעומקו כדי להגיע לפתרון הבעיה, ולבסוף מציגים את מה שלמדו בדרך ייחודית: במצגת אינטראקטיבית, בהצגה, בדגם וכיוצא בזה.

 
למידה מבוססת פרויקטים מזמנת מפגש לימודי מקצועי בין התלמידים לבין מומחים מהתחום מחוץ לבית הספר, היכולים להשלים את הידע של המורים בנושא הנחקר.

יתרונות הלמידה הפעילה

• בלמידה מבוססת פרויקטים התלמידים מעורבים בתהליך הלמידה.
   
• מחקרים מראים שלמידה פעילה מבוססת פרויקטים מובילה לידע משמעותי של הנושאים הנחקרים הרבה יותר מאשר למידה מסורתית שבה ספרי הלימוד מובילים את הלמידה.

• בלמידה פעילה התלמידים עובדים בקבוצות קטנות, וכך הם מפתחים מיומנויות כגון מטא קוגניציה, למידה באמצעות חקר, איסוף מידע וניתוח נתונים ועוד.
   
• למידה מבוססת פרויקטים מחזקת את מיומנויות התקשורת ושיתוף הפעולה בין התלמידים.
   
• למידה פעילה מפתחת חשיבה ביקורתית.

• בלמידה פעילה גדלים הסיכויים ליישום והעברה בהזדמנויות רבות יותר.
   
• למידה מבוססת פרויקטים מפתחת בקרב התלמידים ביטחון ויכולת הכוונה עצמית, בזכות יכולתם להסתדר גם כלומדים עצמאיים וגם כלומדים השותפים לעבודת צוות.

• בלמידה בגישה זו המוטיבציה והמעורבות בלמידה גבוהות יותר מאשר בגישה הקונבנציונאלית וכך גם ההישגים האקדמיים. יש קשר ישיר בין מעורבות בלמידה ורמת מוטיבציה – לבין הישגים אקדמיים.

למידה מבוססת פרויקטים במכון ברנקו וייס

למידה בקהילות חשיבה

למידה מבוססת פרויקטים מתרחשת בבתי הספר השש-שנתיים של הרשת במסגרת הלמידה בקהילות החשיבה. זוהי מסגרת הוראה-למידה המחליפה את הכיתה המסורתית, ובה הלמידה מתרחשת בקבוצות החוקרות לעומק נושא מסוים. קהילת חשיבה מאפשרת למידה, שבה התלמיד מעורב בתהליך הלמידה. הלמידה בקהילת החשיבה מעוררת את המוטיבציה של התלמידים, מאפשרת להם הוראה מותאמת ומעניקה להם סביבת למידה תומכת. הלמידה בקהילות חשיבה היא גישה חינוכית נרחבת בפני עצמה. לחצו כאן לקריאת מידע נוסף על קהילות חשיבה.

תוכנית פל"א

במכון מונהגת תוכנית לפיתוח למידה אחרת (תוכנית פל"א). התוכנית מיושמת בכיתות ז'-ט' בבית ספר ע"ש הרצוג במועצה האזורית גזר. תוכנית פל"א עוסקת בתחום ההומניסטיקה והלמידה בתוכנית זו היא מבוססת פרויקטים. לצורך למידה פעילה זו, מספר התלמידים בכל כיתה קטן יחסית (עד 30) ומקצועות הלימוד מצומצמים יותר. התלמידים נהנים מכמות גדולה יחסית של שעות מורה-תלמיד, והלמידה מגוונת ומעמיקה בזכות אבזור הכיתות במחשב ובמקרן. 

מטרות תוכנית פל"א

• פיתוח למידה-הוראה בינתחומית שתאפשר למורה ולתלמיד שיח תרבותי רחב יותר ותטפח דיאלוג מורה-תלמיד.
• טיפוח למידה משמעותית.
• טיפוח לומד עצמאי האחראי ללימודיו.
• פיתוח דרכי הוראה מגוונות שיספקו מענה לסגנונות למידה שונים.
• שימוש בדרכי הערכה חלופית
• יצירת חוויה והנאה מתהליך הלמידה.
• פיתוח חשיבה יצירתית.

לימוד תחום ההומניסטיקה הוא עיסוק חשוב בתכנים שאנחנו תופסים כרלוונטיים לעולמו של כל אדם באשר הוא. התלמידים נחשפים לתכנים יהודיים, פילוסופיים, יצירות אומנות ועוד. חלק חשוב במסע הלמידה הם "שעת קריאה" ו"שעת כתיבה" המהווים נדבך חשוב בהעשרה הלשונית ובטיפוח השפה ומיומנויות האוריינות. 

תפקיד המורה בלמידה מבוססת פרויקטים

למידה מבוססת פרויקטים מאפשרת למורה לחדש את שיטות ההוראה שלו ומציעה למורה ולתלמיד חווית לימוד אחרת. בלמידה מבוססת פרויקטים תפקידו של המורה משתנה, הוא פחות מנהל "מונולוגים" ויותר מנחה, מתווך ומדגים ובמקום להרצות את חומר הלימוד הוא הופך להיות חלק ממעגל הלימוד.

למידה באופן כזה יכולה להיות מבלבלת מאוד הן לתלמיד, הן למורה. אך למרות הבלבול והקשיים הכרוכים בתהליך למידה זה, המורים והתלמידים יודעים להעריך את יתרונות הלמידה הייחודית ואת תרומתה האישית והמקצועית עבורם.

הערכת תלמידים בלמידה פעילה

מעבר למטרות הלימודיות המתממשות בזכות הלמידה הפעילה, למידה מסוג זה מממשת גם מטרות קוגניטיביות: תהליך הלמידה מעודד שיח בין לומדים והתהליך הרפלקטיבי הוא חלק מהלמידה ומפתח חשיבה מטא-קוגניטיבית של התלמידים.

משום שדרך הלמידה ותהליך הלמידה משמעותיים כל כך, לא פחות ואף יותר מהישגי הלומדים, גם אופן הערכת התלמידים מקבל ממד אחר מן המקובל. המבחן, אמצעי ההערכה המוכר והשכיח, הוא רק אחת מצורות הערכה - ואינו העיקרי שבהן.  תוצרי לימוד ופרויקטים, הנעשים תוך כדי למידה פעילה ובתום יחידת הלימוד, הם חלק משמעותי בהערכה.

הפרויקטים שבהם משתתפים התלמידים מביאים לידי ביטוי את כישורי התלמידים ואת הבנתם, ואף מתארים את תהליך הלמידה שעברו. בחלק מהתוצרים התלמידים שותפים להערכה, יחד עם המורה, ומביאים אותה לידי ביטוי ב"הערכת עמיתים", המתקיימת עם הצגת התוצרים בכיתה.

מכיוון שהתלמידים מוערכים על סמך הפרויקטים שהם מציגים, ולא רק על ידי המבחנים המסורתיים, גם עצם עבודתם על הפקת הפרויקטים משמעות יותר עבור התלמידים. באמצעות ההערכה החלופית הזאת, התלמידים מבינים את הקשר בין הלימודים לבין החיים האמיתיים. להבנה זו יכולה להיות השפעה חיובית על תמונת העתיד של התלמידים.

מפרסומי המכון הקשורים לנושא:

הוראה ולמידה בקהילות חשיבה - עלון מס' 18

מעבר למשמעת - מצייתנות לקהילתיות

חינוך החשיבה עלון 11-12:  הוראת מיומנויות של אוריינות מדע וחשיבה ביקורתית באמצעות חשיבה המבוססת על בעיות