גישות לטיפוח חשיבה


(מבוסס על הספר: חכה פיתיון ודגים מאת יורם הרפז)

 

 

חלק א': גישת המיומנויות


הוגים וחוקרים רבים הגדירו חשיבה טובה באמצעות שלוש הנחות יסוד: חשיבה טובה כוללת חשיבה יצירתית, חשיבה טובה היא חשיבה ביקורתית ובנוסף, חשיבה טובה היא חשיבה יעילה. לפי סווארץ ופרקינס, חשיבה טובה מתממשת כשאנחנו מבצעים בחירות זהירות ופותרים בעיות באופן אפקטיבי.

 

 

איך מטפחים חשיבה?


על מנת לפתח חשיבה בקרב ילדים או תלמידים, חשוב לתכנן תוכנית לימודים המעודדת חשיבה.  תוכנית זו היא מסגרת עבודה חינוכית המיועדת לטיפוח החשיבה. במאמר מבוא זה נציג שלושה מערכים לטיפוח חשיבה, המתמקדים בלימוד של מיומנויות תוך עיסוק מפורש בהן. המערכים נבדלים ביניהם במידת הבידוד או החיבור שלהם לתכני הלימוד.

 

 

כלי החשיבה של דה בונו


דה בונו פיתח את תוכנית קורט חשיבה  (CoRT– Cognitive Research Trust). תוכנית לימודים בת 60 שיעורים, השואפת לטפח בקרב תלמידים הרגלי חשיבה ומיומנויות חשיבה שיתרמו לחייהם. את תוכנית קורט חשיבה כיוון דה בונו לתלמידים, אך ללא ספק תרומתה נפלאה גם למבוגרים. מטרת התוכנית, לפי דה בונו, היא לפתח יכולת לראות דברים באופן ברור ורחב יותר, כמו גם לפתח יכולת לראות דברים באופן בלתי שגרתי.


במסגרת תוכנית קורט חשיבה, מציע דה בונו ללמוד כלי חשיבה המנחים אותנו בתהליכי חשיבה על נושא מסוים. דה בונו טוען שהנטייה שלנו היא ליצור דפוסי חשיבה קבועים ולהתקבע בהם באופן הפוגע באפשרות להתפתח מבחינה יצירתית. לדעתו, ללא שימוש בכלי חשיבה מובנים אין כל סיכוי להתנתק מדפוסי החשיבה המקובעים.


כלי החשיבה של דה בונו הם הנחיות לחשיבה שמטרתה עשייה. מטרת כלי החשיבה אינה רק לפתח רעיונות, אלא להביא לעשייה ממשית טובה ויעילה. לפי דה בונו, ככל שאדם (תלמיד או מבוגר) יתנסה ויתאמן יותר בשימוש בכלי החשיבה, כך הוא ייעשה לחושב טוב יותר.


הערכת התוכנית הראתה כי תלמידים הרחיבו את נקודות המבט שלהם על בעיות המוצגות בפניהם.


תוכנית  CoRT מורכבת משישה חלקים, המשלימים יחד את כל האלמנטים החשובים לתהליך חשיבה. כל חלק מורכב מעשרה שיעורים. התוכנית מיושמת באמצעות כרטיסי עבודה ובהם יעדים מוגדרים היטב.


 

דוגמה לשני כלי חשיבה:


חש"מ – חיובי, שלילי מעניין.  באמצעות כלי זה נצליח לנתח כל בעיה או מצב לפי הדברים החיוביים, הדברים השליליים והדברים מעוררי העניין.

מח"ל – מסכימים, חלוקים, לא רלוונטי.  באמצעות כלי זה נוכל לבחון את לייעל האינטראקציה בין דוברים ובמקום להוציא אנרגיות סרק בוויכוח, יבחנו קודם על מה הם מסכימים, על מה הם חלוקים ומה בכלל לא רלוונטי לעניין הנדון.


עוד על כלי החשיבה של דה בונו

 

 

 

מיומנויות החשיבה של באייר


ברי באייר פרסם בסוף שנות ה- 80 את משנתו בנוגע ללימוד ופיתוח חשיבה. את עבודתו ביסס באייר על תיאוריות ותוכניות שפיתחו אחרים, והוא העניק להן פרשנות משלו.


באייר מתאר חשיבה כחיפוש אחר משמעות. לשיטתו, כל פעולת חשיבה כרוכה בפעולה קוגניטיבית אחת או יותר, בסוגים מסוימים של ידע ובגישות ונטיות מסוימות. הפעולות הקוגניטיביות מתנהלות בשתי רמות: קוגניטיבית ומטא-קוגניטיבית.


באייר סבור שיש לפתח שלושה סוגים עיקריים של מיומנויות חשיבה:


1. אסטרטגיות של פתרון בעיה, קבלת החלטה ועיצוב מושג.


2. מיומנויות של חשיבה ביקורתית.


3. מיומנויות של עיבוד מידע כגון מיון והשוואה.


באייר בחר את מיומנויות אלה משום שהן שימושיות ביותר במקצועות הלימוד ובחיים מחוץ לבית הספר והן מזוהות על ידי מומחים כפעולות חשיבה חשובות. המסר של באייר הוא הוראה ישירה ומפורשת של מיומנויות חשיבה.


לפי באייר, את תוכנית פיתוח החשיבה יש לפתוח בבחירת המיומנויות המתאימות, כאלה שניתנות ליישום בחיי היום-יום ובמקצועות הלימוד השונים, כאלה המושתתות על פעולות שכבר נלמדו ומובילות לפיתוח של פעולות נוספות ואלה שקל ללמד את הילדים.


השלב הבא בתוכנית של באייר הוא להגדיר לגבי כל מיומנות חשיבה: מהם ההליכים ליישום המיומנות, מהן ההנחיות ליישום מוצלח של המיומנויות ומה נחוץ לדעת כדי ליישם את מיומנות החשיבה.


את תהליך ההוראה של מיומנויות החשיבה ערך באייר בשישה שלבים, שהראשון בהם הוא הכרת המיומנות. כדי שתהליך הלמידה יהיה טבעי ככל האפשר, על המורה לפתוח במערך הלימוד כשהוא חש שהתלמידים צריכים באמת להפעיל מיומנות מסוימת טוב יותר. השלב הבא בתוכנית הוא תרגול המיומנות, תוך הדרכה של המורה.

 

לצורך התרגול המודרך יוקדשו כארבעה שיעורים מלאים. לאחר מכן יהיו מוכנים התלמידים ליישום עצמאי של המיומנות, ולסיום ילמדו התלמידים כיצד המיומנות שרכשו תשרת אותם בתחומים אחרים, מעבר לשיעור ולכיתה.

 

 

 

גישת המיזוג בהוראת חשיבה - סווארץ ופרקס


סווארץ ופרקס חקרו כיצד ניתן למזג את הוראת החשיבה עם הוראת התכנים המקובלים של תוכנית הלימודים. הם הציעו גישה שונה לשיטות ההוראה של באייר ודה בונו, המפרידים מיומנויות חשיבה מתוכן לימודי.


במקום הוראה ישירה, המתאפיינת בהוראת מיומנויות החשיבה או כלי החשיבה, בשיטת המיזוג, הוראת מיומנויות החשיבה מקבלת את התכנים שלה מהוראת מקצועות הלימוד.
לפי סווארץ ופרקס, מיומנויות החשיבה שיש למזג בתכני ההוראה הן:


1. מיומנויות של יצירת רעיונות: מיומנויות של חשיבה יצירתית המפתחות את החשיבה והדמיון.


2. מיומנויות של הבהרת רעיונות: מיומנויות של חשיבה אנליטית המגבירות את ההבנה.


3. מיומנויות של הערכת רעיונות: מיומנויות של חשיבה ביקורתית המוליכות לשיפוט טוב.


4. מיזוג של כל המיומנויות הנ"ל. חשיבה טובה אינה מפרידה בין יצירתיות, אנליטיות וביקורתיות.

 

 

ארבעת השלבים באסטרטגיה של הוראת שיעור מיזוג לפי סווארץ ופרקס כוללים:


1. יצירת עניין: מיקוד תשומת הלב במיומנות או בתהליך חשיבה כלשהו ובנושא הנלמד. חוויה  והסבר על חשיבות המיומנות להבנת התוכן הנלמד והעלאה למודעות של התכנים והמיומנויות מניסיון העבר. מטרות השלב הזה הן לעורר את עניין התלמידים לקראת לימוד המיומנות ולהזכיר או להעלות למודעות איך הם עושים זאת באופן טבעי.

 

2. חשיבה פעילה: עיסוק פעיל במיומנות החשיבה בנוגע לתוכן הנלמד. שימוש בשאלות מנחות חשיבה המכונות מפות חשיבה ובמארגנים גרפיים. מטרות השלב הזה הן לאפשר לתלמידים להתנסות במיומנות הנלמדת ולהעמיק את לימוד התוכן הנדרש.

 

3. חשיבה על חשיבה: העברת מיקוד החשיבה מהתוכן לתהליך החשיבה. מטרת השלב הזה היא לעורר מודעות לחשיבה עצמה.

 

4. יישום והעברת החשיבה: המורה מסייע לתלמידים ומכוונם ליישם את המיומנות שנלמדה – בהקשרים חדשים וכן להרחיב וליישם את התוכן שנלמד. מטרת השלב הזה היא לבסס את המיומנות או התהליך שנלמדו כמו גם את התוכן.

 

 

טיפוח חשיבה באמצעות מיומנויות


דה בונו, באייר וסווארץ ופרקס – ביססו מערכי למידה שונים להקניה מסודרת ועקבית של מיומנויות חשיבה. כולם שייכים לאותה "גישה" הדוגלת בהקניית מיומנויות בדרך זו או אחרת. משום כך, הם שייכים לזרם המכונה "גישת המיומנויות", שלפיו ניתן לפתח חשיבה טובה באמצעות מערך מובנה של הקניית מיומנויות חשיבה.


המשותף לשיטות הוראת המיומנויות הוא:

 

  • סידור מיומנויות חשיבה או כלי חשיבה באופן היררכי או מדורג.

 

  • הדגמה של ביצוע המיומנות המבוקשת על ידי המורה.

 

  • תרגול המיומנות על ידי התלמידים.

 

בהדרגה, אמורים התלמידים לעבור משימוש תלותי ונקודתי במיומנות חשיבה – לשימוש עצמאי ומיומן.


גישת המיומנויות נתקלה בביקורת רבה בדבר המלאכותיות שבה (במיוחד גישתו של דה בונו), בדבר ההתעלמות משונות בין לומדים, בדבר ה"בזבזנות" שבה מבחינת שעות לימוד וגם בגלל הטענה שבדרך זו המיומנויות לא באות לידי יישום באופן טבעי ועצמאי.