שאלת חקר

 

עבור רבים "שאלת חקר" היא מושג מופשט מאד. מה מטרתה? כיצד מנסחים אותה? מהם מאפייניה של שאלת חקר טובה? מהו תפקידה של שאלת החקר בתהליך הלמידה? המאמר הבא עונה על שאלות אלו.

 

 

הגדרה: מהי שאלת חקר

 

(בקהילות חשיבה: שאלה פורייה)

 

שאלה המובילה לבחינה, לבדיקה ולעיון מעמיק בדבר כדי לגלות את הגלום בו.
בלשון פשוטה יותר,
שאלת חקר היא שאלה שיש דרכים שונות ומקורות מידע מגוונים באמצעותם ניתן ללמוד מה כולל הדבר הנחקר או מה יש בו בפנים (מה טמון בו).

מתוך ההגדרה אנו מבינים את חשיבותה של שאלת החקר לתהליך החקר כלו: השאלה צריכה לכוון את התלמידים לכיוון חקירה מסוים. על מנת לענות עליה נעשה תהליך חקר הכולל בדיקה מדוקדקת ומעמיקה, הבחנה בפרטים, השוואה והעמדה מול סטנדרטים מתאימים; נדרשת התבוננות יסודית והתעמקות לשם הבנה בעניין הנחקר. התשובה לשאלה אינה ידועה ואינה נראית לעין, יש לחשוף אותה מתוך הדברים שבהם היא חבויה.

 

 

איך מנסחים שאלת חקר?


1. על שאלת החקר להיות ממוקדת. השאלה צריכה להיות ספציפית ואסור לה לגלוש לתחומים רבים מידי, שיובילו את התלמיד לכיווני חקירה רבים ומיותרים וכך יסרבלו את תהליך הכנת העבודה. יחד עם זאת השאלה מובילה אותנו לשאלות המראות לנו את הכיוון שאליו רצינו להגיע (שאלות בנות). קישור – חיפוש שאלות טובות.

 

2. שאלת חקר היא בדרך כלל שאלה רחבה אך לפעמים היא יכולה להיות גם שאלה צרה יחסית.

 

3. השאלה מנוסחת בתמציתיות ובבהירות; עליה להיות מנוסחת בצורת משפט שאלה.

 

4. שאלה מעשית, זאת אומרת, לכותב יש די כלים לענות על שאלת החקר שהעלה.

 

5. שאלה המחוברת לחוקר (מעניינת אותו, רלוונטית עבורו, מסקרנת אותו וכו').
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כדי ליישם תוכלו גם להשתמש ב...:

 

מילות שאלה ומשמעותן - ניסוח שאלות באופן מדויק יכוון את התלמיד ויעזור לו למקד את ל מידתו.

 

חבר, הרחב, אתגר - שגרת חשיבה לחיבור בין רעיונות חדשים לידע קודם

 

התחלות של שאלות - שגרת חשיבה ליצירת שאלות מעוררות חשיבה

 

שאלות רחבות וצרות יחסית - רוחב השאלה משפיע על היקף המחקר. ניתן להרחיב או להצר את השאלה שתתאים להקשר המחקר. (פרק ד': מבנית - חלק 1, מדריך למורה - חלק 1 )

 

שאלות סגורות או פתוחות - חשוב שהשאלה תפתח דרך לחקירה. ההכרות עם מאפיין זה והיכולת ל"פתוח"/"לסגור" שאלות תכוון את מהלך המחקר. (פרק ו': מבנית - חלק 2, מדריך למורה - חלק 2)

 

שאלת מפתח - שאלה הפותחת דרך ללמידה בכוון מסוים ומובילה לניסוח שאלות נוספות המובילות את המחקר. (פרק ח': מבנית - חלק 2, מדריך למורה - חלק 2)

 

שאלה תופרת - שאלה הנוצרת מחיבור של קטעי מידע שונים על הנושא, מרחיבה את העניין הנלמד. (פרק יא': מבנית - חלק 3, מדריך למורה - חלק 2)

 

שאלה פורייה - מאפייני שאלת חקר בקהילות חשיבה (ראו: הפדגוגיה של השאילה בעלון 18)

 

 

 

 

 

נדגים כעת שתי שאלות חקר וננתח אותן לאור המאפיינים שבהם דנו כאן.

 


דוגמה 1: מה גורם להתמעטות דבורי הדבש בעולם?


1. שאלה זו ממוקדת בהתמעטות דבורי הדבש ולא בהתנהגויות או תופעות אחרות הקשורות בדבורי הדבש.  יחד עם זאת יש לא מעט שאלות בנות – שאלות קטנות יותר, שיש ללמוד ולחקור כדי לקבל את התשובה או לפחות להתקרב אליה.

 

2. במקרה זה השאלה אינה רחבה מאוד מכיוון שהיא מתמקדת רק בדבורי הדבש (ולא בדבורים בכלל) אך היא רחבה יותר לעומת האפשרות לשאול רק על דבורי הדבש בישראל.  יחד עם זאת, גם לוּ הייתה השאלה ממוקדת בדבורי הדבש בישראל בלבד, הדבר היה דורש מחקר משמעותי ולא קטן בכלל וגם התייחסות (באמצעות קריאה) למצב בעולם.

 

3. השאלה היא משפט אחד, בהיר ותמציתי שלא הוכנסו בו נתונים, תיאורים או השערות באופן מפורש או סמוי.

 

4. חקירה כזו מעשית לתלמידים בתיכון, היודעים לקרוא מאמרים מדעיים (ואולי אף באנגלית) וכן לעשות תצפיות או ניסויים (בהנחיית חוקר).  שאלה זו אינה מעשית לילדים בביה"ס היסודי.

 

5. רק התלמיד החוקר יכול להעיד בפני עצמו עד כמה הוא "מחובר" לשאלה.

 

 

דוגמה 2: כיצד משפיע צבע האור על עמידותם של ירקות קטופים?

 

1. בשאלה זו נבדקת תלות בין משתנים (צבע האור ועמידות הירקות). מעצם מהותה, השאלה הינה ממוקדת (בעמידות הירקות בלבד).  גם כאן כדי לענות על השאלה יש לשאול שאלות בנות שינחו את הלמידה והחקירה של החוקרת.

 

2. השאלה רחבה דיה כי היא ממוקדת בירקות (לא רק בסוג ירק אחד) באופן כללי ובצבע אור באופן כללי (לא באורך גל (צבע) מסוים). יחד עם זה, יתכן שלצורך המחקר יצרו התלמידים את השאלה ויבחרו לחקור רק ירק אחד.

 

3. השאלה מנוסחת במשפט אחד לא ארוך.  יחד עם זה יתכן שהיה ניתן לדייק יותר ולהגדיר מה הכוונה בעמידות.

 

4. חקירה כזו מעשית גם לילדים בביה"ס היסודי בתנאי בית.

 

5. רק התלמיד החוקר יכול להעיד בפני עצמו עד כמה הוא "מחובר" לשאלה.

 

 

 

מיתוסים ואמיתות לגבי שאלת חקר

 

 

טענה 1: שאלת חקר אינה יכולה להיות שאלה סגורה.

 

לא נכון!

 

כיוון שהתשובה על שאלה סגורה (מהי שאלה סגורה – בקישור כאן) היא "כן" או "לא" או "תלוי ב...", שזו תשובה קצרה וחד משמעית יש הטוענים שאינה מתאימה לחקר.  אך יש נושאים שכדי להגיע לתשובה כה קצרה וחד משמעית יש לערוך מחקר שלם שיכול לערוך שנים.  לכן, גם שאלה סגורה יכולה להיות שאלת חקר - אך יש חשיבות לנסח את "שאלות הבנות" שינחו ויכוונו את החקירה והדרך לקבלת התשובה.

 

 

טענה 2: שאלת החקר צריכה לכלול לפחות שני משתנים – תלוי ובלתי תלוי או משפיע ומושפע.

 

לא נכון!


חשוב לברר מה המטרות של העיסוק בתהליך החקר. אם המטרה היא ללמד על תלות בין משתנים ועל בניית ניסויים מבוקרים הבאים לבדוק את התלות בין המשתנים אז כמובן יש להקפיד על כך. 

 

אך, אם המטרות הן למידה של נושא לעומק, גילוי הסברים וסיבות, גילוי של תופעות, מציאה של חוקיות, למידה של דרכי מחקר כגון תצפית, ראיון, סקר, השוואה וכדומה אז אין הכרח לחפש ולחקור תלות בין משתנים. 

לעיתים ההתעקשות על מאפיין זה "מאלצת" את החקירה בצורה שמקשה על התלמידים להתמודד עימה מבחינת יכולתם למצוא חומר, לערוך מחקר מורכב כל כך, להבין את היקף הנושא והחומר הנדרשים כדי למצוא את יחסי התלות. גם אנשי מדע לא תמיד חוקרים תלות בין משתנים...

 

 

טענה 3: השאלה צריכה להוביל למציאת הסבר לתופעה.

 

לא נכון!

 

מציאת הסבר לתופעה יכולה להיות תהליך חקר משמעותי ומעמיק ולא תמיד דורש תלות בין משתנים. ניתן לחפש סיבות לתופעה מסוימת גם ללא התמקדות בתלות של גורמים מסוימים.

 

לדוגמה:  "מהן הסיבות לצפיפות אוכלוסין גדולה בדֶלְתות של נהרות?" זו שאלה בה לא מוצגת תלות בין משתנים, לעומת השאלה "כיצד משפיע הפיתוח הטכנולוגי של מדינה על צפיפות האוכלוסין בדלתא של הנהר המרכזי שלה?"  שבה מחפשים תלות. שתי השאלות מפנות לחקר מעמיק, אם כי שונה.

 

יחד עם זאת, מחקר טוב יכול להיות גם כזה החושף תופעה או מביא להגדרות  מדויקות יותר שלה. לא תמיד ניתן להגיע להסבר התופעה בדרכי החקר העומדות לרשות התלמידים מבחינה "טכנית" או מבחינת הידע הקיים אצלם. חקר יכול להיות עשיר ומשמעותי גם ללא מציאת הסבר. סוגי מחקר נוספים כמו תצפית על תופעות (כמו התנהגות בע"ח), השוואה בין שני דברים (כתיבת שירה הודית אל מול שירה נורבגית), חשיפת עמדות או תפיסות על ידי עריכת ראיונות או סקרים (מהי תפיסת הציבור לגבי עניין מסוים) - הם רק דוגמאות לדרכי חקירה משמעותיות נוספות.

 

 

טענה 4: השאלה צריכה לכוון להסקת מסקנות או לתובנות חדשות לתלמיד עצמו.

 

 

נכון!


טענה חשובה ומשמעותית ביותר.  אם מטרות העיסוק בתהליך החקר הן מעבר לגילוי דבר חדש למדע/לידע האנושי אלא למידה לעומק של נושא ושל דרכי חקר האופייניות לתחום הדעת, הרי שחשוב שהתלמיד יסיק מסקנות ויפיק תובנות ביחס לידע שלו שזה בפני עצמו חלק מהתהליך.

 

         

  חזרה למאמר הראשי